ספטמבר, 2004, דירת רווקות בנחלאות, ירושליםאישה מיוסרת ואחוזה בקשר אובססיבי עם האקס המיתולוגי שלא מצליחה להתיר ולשחררשורפת על הכיריים מכתבים ומזכרות ממנוומחליטה לנסוע שנית להודו, לשוב

אחד הרגעים הקדושים והמרגשים בטיפול הוא דווקא הפרידהכשאישה נפרדת מהתהליך ומהקשר הטיפולי שלה אחרי שנתיים, שלוש, ארבע , או חמש בטיפול-היכולת לעבור דרך חתחתים מפותלת

ריפוי בשבילי זה היכרות אינטימית וקרובה עם עצמי, עם כוחותיי, מגבלותיי, כמיהותיי, הצרכים שלי בייחוד לאישה רגישה מאודכשאת מכירה את הרגישות שלך, יודעת מראש על

שוב ושוב ושוב הן מספרות לי שאת הטקס אצלי הן חוות כמו במסע פטריות, אבל בלי (לא שאני יודעת- ניצבת מולכן מכשפה סאחית למדיי, את

כשמרגישות מוצפות רגשית, כשמחשבות אובססיביות לא מרפות, כשחוסר שקט מבעבע, כשאנחנו לא בתוך הגוף שלנו- תרגילי קרקוע משקיטים, משיבים אותנו למרכז שלנו , משרישים עמוק

כשאת אישה רגישה מאוד שמוצפת על בסיס קבוע משפע המיידעים שהגופנפשרוח שלך קולטים- אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו עושות יחד במרחב הריפוי הוא לגדל בתוכך ביג

אחת מ"האם טיפוס" של נשים שמגיעות אליי לקליניקה היא המכשפה בארון.סביר שהיא לא תכנה את עצמה ככה, ובטח ובטח זו לא הסיבה המרכזית להגעה שלה

"תרפאי דרך הרחם שלך" היא אומרת לי, רוח סבתא ברכה שלי – כשאני זקוקה להדרכה והכוונה מסבתא, אני יוצאת ליער, מול שדה חרוש, פורשת שאל

אנחנו כנשים פוגשות את מעגל החיים-מוות-חיים כל חודש מחדש בין ימי הביוץ לימי הוסת ולימים שביניהם,מי יותר ומי פחות, מפני שרובנו הורגלנו חברתית ותרבותית להתייחס