מה שיפה בעבודה טיפולית סומטית שלא חייבות לחפור, לנבור, לחטט, ולתאר בפרטי פרטים סיפורים שלא בא לך להעלות גירה עליהם מהעבר אפשר פשוט להסכים להיות עדה ולהרגיש את מה שמורגש עכשיו.
"פשוט" (…) , הרי תכלס זה נשמע כל כך הפוך ממה שאנחנו רגילות לעשות בעולם הזה,
כמה אנרגיות אנחנו משקיעות בלא להרגיש את מה שאנחנו מרגישות…
נדאג קודם לפגוש ולבסס את המשאבים והכוחות שלך , את גבולות הגוף שלך וניצור מקום בטוח ונוח.
אחרי שיש ויסות ונוכחות אפשר להיות עם הדבר, עם החלק החרד, המבוהל, הכואב, הפגוע, להקשיב לו ולתת לו לדבר את עצמו, למה הוא זקוק, מה הוא מבקש?
אני מלמדת אותך לזהות , לדעת ולהרגיש שכשאנחנו מסכימות להיות עם מה שיש ולא נלחמות בו,
כבר מופיעה תנועה חדשה במערכת של הפשרה, של ריפוי אנחנו בודקות איזו תנועה שקפאה שם ואז רוצה להיעשות כאן ועכשיו, ומזמינות אותה בעדינות ובקשיבות להיעשות עכשיו בדמיון או ממש פיזית.
היד שהודפת, הקול שמבקש לצעוק די!, הרגליים שרוצות לרוץ ומתחילות לנוע, הגוף שרוצה לקום ולהיעמד, לשקשק ולהניע, להמיס את הקיפאון שנצרב בתאים שלך. יחד עם התנועה שתיעשה בדמיון או בפיזי יכולים לעלות רעד, דמעות, פיהוקים, או זיעה, כל אילו הם מופעים מבורכים ומרפאים של פריקה של אנרגיה מהגוף.
אזמין אותך להמשיך לנשום עם כל המופעים שעולים ולא לסגור אותם מתוך בהלה וחשש.
נחזור שוב לויסות ולמרחב הבטוח, נשים לב מה קורה עכשיו אחרי הפריקה.
בדרך כלל יגיע מופע של שקט עמוק, רגיעה, אפילו פליאה.
נעשה לו מקום של חסד
בתמונה ספרו המופלא של פיטר לוין הוגה החויה הסומטית