זה היה לפני 9 שנים , במחזור הראשון של מסלול לימודים חדש ופורץ דרך שיצרה מרוה זוהר שאז נקרא גינקולוגיה הוליסטית ולימים נקרא גינקוסופיה, – תורת האישה השלמה – שמאחד רפואת נשים שבטית וקדומה, טקסים, צמחי מרפא, ארכיטיפים נשיים של כהנת, מכשפה, מרפאה, ילדה, עם ידע מערבי משלב וסת ראשונה, מיניות, פוריות, גיל המעבר ומוות – שם קיבלתי את טקס איסוף עצמות לידי.
פאוזת הירהור: אם היה לי את הידע הזה כשהייתי יותר צעירה וסבתי עוד הייתה בחיים, מעניין אם הייתי מגלה, וסביר שכך, שגם במסורות הנשיות האפגניות היו בטח פרקטיקות דומות לאלו של איסוף ועיטוף לטיפול בנשים כמו שבמקסיקו, וברוסיה …
ובחזרה להתגלגלות : היה לי ברור כשסיימתי את הלימודים שאקים קליניקה קהילתית לנשים משלי , ובינתיים הלכתי לתרגל את איסוף העצמות, את החלק של העיטוף עצמו בצעיפים על נשים לאחר לידה בקליניקה קהילתית של אחרת , ולצבור ניסיון.
לא הרבה אחר כך, אכן יצרתי את הקליניקה הקהילתית לנשים בעמק ואחר כך על ההר בגלבוע.
לאט לאט התחלתי להכניס את איסוף העצמות גם לקליניקה הפרטית שלי בשיתוף עם קולגה יקרה, וטקס איסוף עצמות הכיל גם את אמבטיית הצמחים וגם את העיטוף בצעיפים.
ברבות הזמן הבנתי שמתאים לי להעביר את הטקס לבד.
הגיעו אליי עוד ועוד נשים בשלבי מעבר משמעותיים בחיים ולא רק לאחר לידה , כטקס מעבר וחניכה לנשיות, לעצמאות, לקראת גיל המעבר, לקראת ניתוח משנה חיים, לפני רילוקיישן, סביב פרידה ואובדן.
הידע שלי מעולם הפסיכותרפיה הגופנית נקרא להופיע, להצטרף לתוך מבנה הטקס ולעבוד רגשית עמוקות עם התכנים שמגיעים ומבקשים ריפוי, מתוך הטקס.
כך הצטרפו להם העיסוי הרגשי ועיסוי הרחם, השירה המקודשת ,עבודת הריפוי הבין דורית עם השושלת הנשית ,עבודה עם טראומה, ויסות וקרקוע, התרחבות התודעה ומעבר בין עולמות – אל מבנה טקס איסוף עצמות כפי שהוא מועבר דרכי היום.
כשהיו למול עיניי מילותיו של יהודה עמיחי / פתוח סגור פתוח –
כהמחשה לתנועת מעגל החיים- חיים מוות חיים- שהטקס מעביר דרכו את האישה.
"פתוח סגור פתוח לפני שאדם נולד
הכל פתוח ביקום בלעדיו. כשהוא חי הכל סגור
בו בחייו. וכשהוא מת הכל שוב פתוח.
פתוח סגור פתוח. זה כל האדם."
מוכנה לעבור את המסע ביחד?
מחכה לך