התארחתי בפודקאסט של שחר לינצנברג בו דיברנו על חוכמת הטקסים ועל איך הם מסייעים בזמני מעבר משמעותיים בחיים, על מחזוריות החייםמוותחיים בחיי אישה ועל הזדמנויות הריפוי הטמונות ברחם , על התמסרות ללא ידוע ולמסתורין, על א.נשים רגישים מאוד ועל אתגרי המעברים שלהם שמציפים אותם , על תמיכת הרוח והתרחבות התודעה, על מוות ולידה מחדש, על ריפוי וגדילה הזמינים לנו דווקא ברגעי כאוס ומשבר.
על גילגול טקס סגירת העצמות ממקסיקו ועולם ההריון והלידה לאופן העבודה שלי איתו עבור נשים בשלבי מעבר משמעותיים בחיים , כפי שאני מעבירה אותו בהשראת שירו של יהודה עמיחי, שהקראתי בפודקאסט –
"פתוח סגור פתוח, לפני שאדם נולד
הכל פתוח ביקום בלעדיו. כשהוא חי הכל סגור
בו בחייו. וכשהוא מת הכל שוב פתוח,
פתוח סגור פתוח , זה כל האדם"
היה מרגש ,מסקרן , מרפא, חי וער. תודה לך שחר על נוכחות , הקשבה והתמסרות ללא נודע בדיוק כמו שקורה בטקס עצמו – עשינו הדגמה קטנה ועוצמתית בלייב על שחר שנשארה מחוץ להקלטה..
והנה כמה שאלות להרהר בהן שמהדהדות עם הפודקאסט, מתוך סיפור 'אשת השלד' / רצות עם זאבים של קלאריסה .פ. אסטס:
"למה עליי לתת יותר מוות היום כדי ליצור יותר חיים?
מה אני יודעת שצריך למות אבל אני מהססת להניח לזה לקרות?
מה בתוכי צריך למות כדי שאוכל לאהוב?
מאיזה לא יפה אני פוחדת?
במה יכול כוחו של הלא יפה להועיל לי?
מה צריך לחיות?
איזה חיים אני פוחדת להוליד?
ואם לא עכשיו אימתי?"
שתהיה האזנה נעימה