המחברת שלי

owl2

פוסט

ענת לביא

ענת לביא

כלים לעזרה עצמית בזמן התקף חרדה

משתפת הבוקר בכלים שאני משתמשת בהם בקליניקה שלי ושגם את יכולה לסייע לעצמך כשאת מוצפת או בהתקף חרדה;

  1. לתת לעצמך תוקף והכרה במה שקורה כאן ועכשיו בתוכך, את לא משוגעת, התקפי חרדה קורים להרבה א.נשים בכל מיני מצבים

  2. נשימה- הרבה פעמים נכנסות להיפר ונטילציה, אז לספור תוך כדי הנשימות, פשוט לנשוף החוצה בספירה יותר ארוכה לעומת השאיפה, אם ספרתי עד 4 בשאיפה, בנשיפה אספור בתוכי עד 6 למשל.

  3. מגע כפות הרגליים עם הרצפה בחדר או האדמה בטבע, ללכת באיטיות ולהרגיש את מגע כל חלקי כף הרגל ברצפה, באדמה.
    וגם בעמידה, בברכיים כפופות מעט, להעביר משקל קדימה ואחורה ולצדדים באיטיות.

  4. מבט עיניים- אם אני לבד בחדר יכולה להעביר מבטי בין חפצים שונים בחדר ולמצוא למשל 3 חפצים בכחול.
    אם יש איתי עוד אדם וזה אפשרי לי ( לא לכל אחת זה אפשרי/מתאים) מבט עיניים שלי עם האדם הנוסף, ומעברים בין עיניים עצומות לקשר עין וחזרה לעצום. 

  5. מגע- שוב בהתאם לסיפור ולרקע של האישה, מגע תומך יכול מאוד לקרקע ולהרגיע, כמובן שאם המגע לא מותאם, הוא יכול לכווץ עוד יותר. אז אם אני לבד מגע שלי בגפיים שלי– זרועות, רגליים, מחזירים אותי לתודעת גבול, אני לא נמסה ומתפרקת, יש לי גבול.
    או מגע של כריות על/ סביב גוף האישה גם נותן תחושת גבול.
    ניתן גם לתופף בטפיחות עדינות לאורך כל הגוף מהשוקיים כלפי מעלה לכיוון החזה וחזרה למטה שוב.
    קשר עם אדם תומך ואוהב שיכול להיות איתי פיזית בנוכחות, בפשטות ללא שיפוטיות עד שהגל העוצמתי הזה פשוט יחלוף 

  6. למצוא בתוכי מקום ולו הקטן ביותר בגוף שמרגיש נוח או לפחות -הכי פחות לא נוח- הכוונה כמו למצוא אי קטן בתוך הסערה ולקחת לשם את תשומת ליבי המודעת ( יותר קל להיות בזה כאשר ישנה הכוונה חיצונית של אדם תומך אחר)

  7. לשים לב שאני אוכלת ושותה ומזינה את עצמי כראוי.

  8. להזמין דמויות מיטיבות להיות איתי גם אם עברו מן העולם, סבתא/דודה/מורה/מדריכה, ולהסכים להם לעטוף אותי וממש להרגיש את התחושה הזו בגוף שלי כאן ועכשיו

"הגוף הוא מקום העבודה של הנפש,
הגוף הוא המעבדה לניסויים וחידושים ואמצאות"
(יהודה עמיחי/ פתוח סגור פתוח) 

קרקוע מיטיב ומווסת על כולנו

תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט