אחת מ"האם טיפוס" של נשים שמגיעות אליי לקליניקה היא המכשפה בארון.
סביר שהיא לא תכנה את עצמה ככה, ובטח ובטח זו לא הסיבה המרכזית להגעה שלה לטיפול- אלא חרדות , דיכאון, פוסט טראומה שמשתלטת, קשיים במערכות יחסים , או אי מציאת הייעוד שלה בעולם.
ובכל זאת די מהר אנחנו מגלות ביחד שהיא מודעת איפשהו שם בפנים לעוצמה הגדולה הטמונה בה, ולרעב ולצמא העצומים של הנשמה להיות בקשר עם העוצמה הזאת, לחקור אותה, להבין אותה, וללמוד איך לשתף איתה פעולה בתבונה כדי ליצור לעצמה חיים מיטיבים.
היא חושבת על דברים והם בדיוק קורים או נאמרים על ידי מישהו אחר בסביבתה
היא יודעת- פשוט יודעת דברים בתוכה על אנשים אחרים או על החיים -שכביכול אין לה דרך לדעת
היא חווה ורואה חזיונות, חלומות נבואיים, צבעים, התאחדות עם הבריאה והטבע, מסעות אסטרליים מחוץ לגוף הפיזי שלה
וכל זה מבלבל, מציף ואולי גם מביך כי איך אפשר בכלל לדבר עם הסביבה שלך על תחושות וחוויות שכל כך קשה לתאר במילים?? ביחוד למי שבאה מחברה ביקורתית ונוקשה בה מאוד ברור מה צריך לעשות, לחשוב ואיך להתנהג- ואולי בכלל היא משוגעת והתחרפנה?
גם אני בצעירותי המכשפית חיפשתי דמויות שיתנו לי פשר למרחבים שאני חווה. קיבלתי ידע והבנה אבל כאלו שלא שילבו את המימד הארצי בכל הסיפור, את ההבנה שאחרי הכל אנחנו אנושיות- לא משנה איזה מידע מטורף עובר דרכנו. היו חסרים לי ענוה, חמלה, קשר מיטיב ומידות- ואת זה חשוב לי מאוד לתת לך בתהליך בינינו- את השילוב בין הארצי למסתורין, בין האדמה לשמיים ואת הקשב ללב ולרחם שלנו – המתווכים שם באמצע
במפגשים בינינו אנחנו עושות סדר, משיימות, מנרמלות , פוגשות את הפחדים שהמפגש עם התכנים האנרגטיים יהיה עוצמתי מדיי, מהיר מדיי, חשוף או חודרני מדיי-
אני מאוד מכבדת את המרחב והקצב המתאימים לך ומכירה את החשש שאראה בך מה שאינך עוד מוכנה לפגוש.
אנחנו מחברות את החלקים השונים שבתוכך בכדי שהאנרגטי לא יהיה מנותק ותלוש מחיי היומיום, ובעיקר בעיקר רותמות את הכלים והידע האנרגטיים בכדי ליצור שינויים מיטיבים פרקטים, ישימים ומגדלים בחיים שלך, למשל:
מה את זקוקה להוציא ולנקות מהחיים שלך בכדי שיתפנה מקום לחדש ולמבורך? ( גם ברמה הפיזית של נקיון הבית והוצאת חפצים ישנים, וגם ברמה האנרגטית והרגשית)
איזה בעל ברית או בעל חיים בא לתמוך עכשיו את המסע שאת עוברת בתוכו- איזה איכות הוא מביא איתו ומברך את הדרך שלך?
מה כבר כן מתקיים בחיים שלך בטוב והרצוי וצריך רק להסב את המבט אליו בכדי שיגדל ויתרחב לעוד מקומות ?
איזו נשמה תקועה ברחם שלך ולא משחררת את המרחב של יצירה ובריאה של חדש מיטיב- ולמה נשמה זו זקוקה בכדי לשחרר?
ובכלל מה קורה לך ברחם – בהסתכלות רחבה יותר כבאר אנרגטית החולמת, יוצרת ובוראת מציאות ולא רק תינוקות אדם.
איזה טקסים קטנים ומקודשים את יכולה להכניס לחיי היומיום שלך בכדי להזמין את שאת כמהה אליו?
איך את יכולה לעשות מהחרא של החיים קומפוסט מזבל ומזין במקום לקלל אותו?
איך חשכה של הנפש, של הנשמה היא מזון חשוב ומצמיח ששווה לשהות בו?
ואיזה ניגון שאשיר לך יעזור לרסיסי הנשמה שלך לשוב חזרה הביתה ולהיאסף?
אם את מזהה את עצמך פה בין השורות וזקוקה ליד בוטחת שתלווה אותך בשבילי היקומים, העולמות, הישויות, התדרים, התחושות, התובנות והמחשבות- בואי – אני פה איתך